הליך גירושין הוא הליך מורכב ולא נעים. הליכי גירושין במקרים רבים מתנהלים במקביל ב-2 ערכאות הן בבתי משפט לענייני משפחה והן בבתי הדין הרבניים (שהם הסמכות היחידה לדון בגירושי הצדדים).
יש מספר דברים שחשוב לדעת לפני שנכנסים להליך גירושין. אנשים רבים נוטים לחשוב שמה שהיה בעבר הוא שנכון להיום. אלא שבשנים האחרונות חלה מהפיכה של ממש בתחום דיני המשפחה ולכן יש להבין מספר דברים חשובים ולנפץ מיתוסים קיימים.
מי מאיתנו לא נתקל בעצות/דעות של חברים או משפחה או אנשים שאינם עוסקים בתחום ? בזמן ש-1 מכל 3 זוגות מתגרש ולכל אחד יש מה לומר ככל הנראה רובכם שמעתם מידע שחלקו נכון וחלקו פחות.
חשוב להבין מספר דברים:
- כתובה היא “רק” נייר ואינה מחייבת- לא נכון! ישנם מקרים בהם יחוייב הגבר בתשלום הכתובה או בחלקה (למשל כאשר הוכח כי האישה בגדה ועל כן היא מפסידה את כתובתה ומזונותיה).
- לגברים עדיף לפנות לביה”ד הרבני ולנשים לבתי המשפט לענייני משפחה-לא נכון בכל מקרה. אולי בעבר זה היה נכון אולם כיום דברים השתנו ובמקרים מסויימים דווקא נשים יקבלו תוצאות טובות יותר בבתי הדין הרבניים ואילו גברים יעדיפו לפנות לבתי המשפט לענייני משפחה (למשל כאשר אישה לא מעוניינת בגירושין ומבקשת שלום בית יש באפשרותה לפנות לבית הדין הרבני שלו סמכות ייחודית ליתן צו למדור ספציפי ובכך למנוע את פירוק השיתוף בבית ולנסות שלום בית במקרה שכזה האישה תעדיף לפנות לבית הדין). כמו”כ, בעבר דמי מזונות הילדים שנפסקו בבתי הדין הרבניים היו נמוכים משמעותית מאלו שנפסקו בבתי המשפט לענייני משפחה. בשנים האחרונות המצב התהפך נוכח מגמת השוויון שחלה בבתי המשפט ולאט לאט מחלחלת אף לבתי הדין. כך גם לעניין משמורת הקטינים וזמני שהות- בעבר, בהתאם לחזקת הגיל הרך בתי הדין הרבניים היו יותר מקובעים באשר למעמדה של האם והתפיסה כי עליה להיות המשמורנית לעומת בתי המשפט ששם נוכח מגמת השוויון ברירת המחדל הפכה להיות משמורת משותפת ועל כן במקרים רבים גברים שמעוניינים לקבל משמורת משותפת על הקטינים יעדיפו בעניין זה לפנות לבתי המשפט. יש לציין, כי מגמת השוויון מחלחלת באופן הדרגתי גם לבתי הדין הרבניים כך שבעתיד הלא רחוק לא יהיו הבדלים גדולים בתפיסות בין 2 הערכאות).
- אם יש בידי הסכם ממון הרכוש שצברתי לפני הנישואין “מוגן”- גם לא תמיד. כך למשל, גבר שרכש דירה לפני הנישואין וערך הסכם ממון, ועל אף זאת, לאחר שהוכח כי הצדדים חיו משך שנים בדירתו וגידלו שם ילדים וכן הוכח שיתוף במהלך החיים המשותפים- במקרים שכאלה ייתכן ויפסקו לאישה חלק מאותו נכס וזאת על אף חוק יחסי ממון ועל אף הסכם הממון, תוך מתן משקל לפסיקה שנקבעה בעליון ולנסיבות הספציפיות. לכן, ההמלצה היא כי יש להותיר בצד נכסים חיצוניים שנרכשו לפני הנישואים נוכח החשש לטענות שיתוף בהמשך.
- אישה שבגדה תיפגע בעת חלוקת הרכוש- לרוב לא נכון. אישה שבגדה לא אמורה להיפגע בחלוקת הרכוש. מה שכן, אישה שבגדה מפסידה את כתובתה ומזונותיה. חשוב לציין, כי אישה שבגדה תעדיף שלא לפנות לביה”ד הרבני, שבמקרים מסויימים ייתכן ותיפגע בעת חלוקת הרכוש נוכח פסיקת “הבוגדת” ודרכים יצירתיות של ביה”ד לפגיעה. נוכח הסיכון, תעדיף אותה אישה ברוב המקרים לפנות לביהמ”ש.
- מזונות ילדים – ישנו סכום קבוע למזונות הילדים- לא ולא! הכל תלוי בהתאם לנסיבות כמו השתכרות הצדדים, זמני השהות עם הילדים וגילם של הילדים וכן התייחסות לפסיקה שניתנה בבע”מ 919/15. אם בעבר, היה נהוג לקבוע סכום ממוצע מזונות ומדור הילד בסך של כ- 2000 ₪, בשנים האחרונות אין וודאות והדבר משתנה ממקרה למקרה ומשופט לשופט. אין אחידות בפסיקה לגבי סכום המזונות. כן נקבע סך מינימום לצרכי הקטינים (1,600 ₪), אולם אם למשל הילד הספציפי מעל גיל 6, והכנסות הצדדים זהות וכן זמני השהות שווים במקרה שכזה לא יחולו כלל דמי מזונות. לכן כל מקרה בהתאם לנסיבות.
- עד גיל 6 ילדים יהיו במשמורת האם- לא בהכרח. בעבר ברירת המחדל היתה כי ילדים היו במשמורת האם נוכח חזקת הגיל הרך. בשנים האחרונות, לאור מגמת השוויון, אנו רואים כי ברירת המחדל הפכה להיות “משמורת משותפת” בין ההורים וחלוקת בזמני השהות.
- התחתנתי בנישואים אזרחיים (יהודים)- ולכן לא איאלץ לעבור בדלתות בית הדין הרבני בעת הגירושים- לא נכון. לא כולם יודעים, אך זוג יהודים שהתחתן (אף אם לא התחתן כדת משה וישראל) בנישואים אזרחיים, מחוייב לעבור בדלתות בית דין הרבני בעת הגירושים.
לכן, בטרם פתיחת הליך משפטי, על מנת לבחון את נסיבות המקרה שלכם, מומלץ ביותר להיוועץ בעו”ד גירושין מומחה בתחום כדי לקבל את המידע המקיף , קביעת אסטרטגיה בתיק וכן מידע כל הזכויות שלכם.
===
עו”ד הילה וינטרוב מומחית בתחום דיני משפחה וגירושין וכן הינה מגשרת מוסמכת.