“הבן שלי זומן לחקירה!”, “הבת שלי מואשמת בפשע פלילי?!” – אף הורה לא רוצה לשמוע שהבן או הבת שלו מעורבים בסיטואציה פלילית, אבל אם חלילה זה קרה, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא למצוא עורך דין פלילי שמתמחה בייצוג קטינים. הסיבה פשוטה: ייצוג קטינים שונה מייצוג בגירים מסיבות שונות שיפורטו להלן, וככל שעורך דין פלילי ייכנס לתמונה בשלב מוקדם יותר, כך גובר הסיכוי שהוא יוכל למנוע מהקטין או מהוריו ביצוע טעויות שעלולות לפגוע באופן קשה בעתיד הקטין.
מיהו קטין ומה פירוש ייצוג פלילי של קטינים?
על פי החוק בישראל, קטין הוא מי שביום בו ביצע את העבירה הפלילית מלאו לו לפחות 12 שנים ולא יותר מ-18. הגדרה זו מבוססת על ההנחה שילדים צעירים מ-12 אינם מבינים את חומרת המעשה שביצעו ואת ההשלכות הפליליות שלו, ולכן לא ניתן להעמיד אותם לדין.
ילדים ונוער שגילם למעלה מ-12 (אך פחות מ-18) נחשבים כשירים להעמדה לדין, משום שההנחה היא כי יש ביכולתם להבין את ההשלכות של מעשיהם, אם כי באופן שעשוי להיות שונה מזו של אדם בוגר. יתרה מזאת, מערכת השיקולים של קטין עשויה להיות שונה באופן משמעותי מזו של אדם בוגר; לפיכך במקרה של קטין המערכת המשפטית נוטה להיות מוכוונת טיפול ושיקום יותר מאשר ענישה ומאסר.
זו הסיבה בעטיה קיימת בישראל פרקטיקה ייעודית לטיפול בשיפוט וענישה של קטינים ובתי דין פליליים המתמחים בעבירות פליליות של ילדים ונוער. למעשה, ייצוג פלילי של קטינים נחשב תחום משפטי נפרד ומחייב עורכי דין פליליים להתמחות ייחודית.
מה כדאי לדעת על חקירה פלילית של קטין?
כאמור, בראש ובראשונה יש לפנות אל עו”ד פלילי עם ניסיון בייצוג פלילי של קטינים. זהו גם אחד הדברים הראשונים שנאמרים לקטין בחקירה על ידי החוקר: כי קיימות לו זכות לקבל ייעוץ ולשוחח ביחידות עם עו”ד פלילי וזכות לנוכחות של הורה בחקירה.
בנוסף, לפני שמתחילה חקירה של קטין מחובתו של חוקר להודיע על כך לעורך הדין המייצג את הקטין. יחד עם זאת, כדאי לדעת כי לחוקר קיימת חובה להמתין “זמן סביר” בלבד לפני שיתחיל בחקירה גם אילו העו”ד עדיין לא הגיע! לפיכך חשוב לשכור את שירותיו של עו”ד שיהיה זמין להגעה לתחנת המשטרה במהירות, תוך שעה או שעתיים.
על החוקר חלות חובות נוספות, כגון ליידע את ההורה כאשר הקטין הגיע לתחנת המשטרה, לתעד את מאמצי איתור ההורים ותגובות הקטין (או התנגדויותיו) וכן הלאה. ככל שעורך הדין של הקטין יתערב מהר יותר בתהליך, כך הוא יוכל להקפיד על שמירת זכויותיו של הקטין; או, לחלופין, לעשות שימוש בכשלים שהתבצעו מצד החוקר ומשטרת ישראל כדי להועיל מאוחר יותר למרשו.
העמדת קטין לדין
כל עוד לא הוגש כתב אישום נגד הקטין, הדיונים בעניינו מתקיימים בבית משפט רגיל ולבית המשפט לנוער אין סמכות שיפוט. רק לאחר הגשת כתב האישום, הסמכות בעניינו עוברת אל בית המשפט לנוער ובו מתקיימים הדיונים בעברות בהן מואשם הקטין וכן בערעורים. זאת תוך איסור לפרסם את פרטיו ו/או את שמו של הקטין.
באשר למעצר ולהליכים שלפני המשפט, קיימים מספר הבדלים בין בגיר לקטין. למשל, קטין מתחת לגיל 14 אסור להחזיק במעצר יותר מ-12 שעות טרם הבאתו בפני שופט לשם בחינת הצורך בהארכת מעצרו; ומעל גיל 14 אסור להחזיק במעצר יותר מ-24 שעות (בדומה לבגיר) טרם הבאתו בפני שופט לשם בחינת הצורך בהארכת מעצרו.
הבדל נוסף בין קטינים לבגירים נעוץ בתקופת המעצר המרבית לחשוד שטרם הוגש כנגדו כתב אישום: 10 ימים לקטין ו-15 ימים לבגיר; ובסך הכל ניתן לעצור את הקטין למשך 20 ימים לעומת 30 ימים לבגיר. כמו כן, קיימת חובה לקבל החלטה האם להגיש או לא להגיש כתב אישום כנגד הקטין בתוך שנה ממועד ביצועה של העבירה. אם כבר חלפה שנה, נדרש אישור מטעם היועץ המשפטי לממשלה כדי להעמיד קטין לדין.
הגישה המקלה כלפי קטינים בדין הפלילי
בית המשפט הישראלי לא ממהר לדון קטינים לעונשי מאסר כבדים שיטילו צל כבד על חייהם כבוגרים, בשל ההנחה שחבל להרוס חיים שלמים בגלל שיקול דעת לקוי בגיל צעיר. לפיכך נוטה בית המשפט לנוער לנקוט בגישה משקמת וטיפולית יותר מאשר ענישה באמצעות כליאה. לדוגמה, הוא רשאי לזכות את הנאשם הקטין או לקבוע כי ביצע את המיוחס לו – ובמקרה שהוחלט כי אכן ביצע את המיוחס לו, עדיין לא תהיה קביעה זו בגדר הרשעה.
במקרה שקטין נמצא אשם בביצוע העברה הפלילית המיוחסת לו, בית המשפט לנוער רשאי לצוות על דרכי הטיפול הבאות (אחת מהן או כמה במקביל, בתלות באופי התיק הנדון):
- העברת הקטין להשגחת אדם שאיננו ההורה.
- קביעת תקופת מבחן עבור הקטין.
- קבלת התחייבות מהקטין או מלפחות אחר מהוריו באשר להתנהגותו בעתיד.
- התייצבות יומית במסגרת קבועה לתקופה קצובה על ידי בית המשפט.
- החזקה במעון לתקופה קצובה על ידי בית המשפט..
- תשלום קנס ו/או בהוצאות בית המשפט.
- תשלום פיצוי לאדם שניזוק בעברה (ככל שהיה כזה).
הליכי צדק מאחה: גישור או קבוצת דיון משפחתית (קד”מ)
אפשרות אחרת, כחלופה להליך פלילי רגיל או כחלק ממנו, היא ביצוע הליך דיאלוגי מונחה, המכונה גם צדק מאחה או קד”מ. המטרה של הליך כזה הינה לתקן ככל האפשר את הנזק ואת הפגיעות אשר נגרמו לאנשים ולמערכות היחסים ביניהם כתוצאה מן העבירה הפלילית, ויש בכך פוטנציאל להפחתה של מספר ההעמדות לדין של קטינים.
שני המודלים העיקריים בהם נעשה שימוש בישראל כהליך מונחה הן:
- גישור: פגישה מרצון בין הפוגע והנפגע, במטרה לאפשר קיום שיח שבמסגרתו הפוגע יקח אחריות על מעשיו וישאף לתקן את הנזק ו/או הפגיעה שגרם. בנוסף, במהלך הגישור מנוסח הסכם כתוב ומוגדרות דרכי המעקב אחר יישומו בפועל.
- קבוצת דיון משפחתית (קד”מ): הליך חדש יחסית שנוצר כדי להוות מענה שיקומי וטיפולי לקטינים עם תיק פלילי; במסגרתו מגובש מודל מובנה לקבלת החלטות שאליו שותפים הקטין עצמו, משפחתו הגרעינית, משפחה מורחבת ו/או אנשים אחרים שיש להם משמעות בחייהם של הקטין והמשפחה, וכן אנשי מקצוע.
חשיבות הליווי והייעוץ של עורך דין פלילי המתמחה בייצוג קטינים
כפי שצוין לעיל, לעורך הדין הפלילי יש חשיבות עליונה בייעוץ לפני החקירה הראשונית ובליווי משפטי לקטין ולהוריו כבר מן השלבים המוקדמים ביותר של החקירה. הוא זה שנמצא לצד הקטין ומשפחתו, מייעץ לו כיצד להתנהג בהווה ועשוי להשתמש בנקודות חולשה (אם קיימות) בטיפול המשטרתי בעבר כדי לצמצם את הנזק לקטין בעתיד.
בין אם עורך הדין הפלילי יסייע במניעת הגשת כתב אישום או בצמצום העונש, לכל הפחות הוא יוכל לוודא שעוגמת הנפש תקטן למינימום האפשרי. במצב המלחיץ והמאיים בו קטין מסתבך בפלילים, כדאי לוודא שיעמוד לצידו איש מקצוע מנוסה ואמין שידאג לאינטרסים של הקטין.
===
עורך דין בני הראל מתמחה בתחום הפלילי.